<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חנניה אמורא</h1>
<h2>דף יד.</h2>
גרס' בפ"א דסוכה [ד' ע"ב] בגמרא ושאינה גבוה עשרה טפחים מנלן רב ור' יוחנן ורב (חנינ') [חנניה] ורב חביבא מתנו ארון תשעה וכפרת טפח וכו' כפרת טפח מנלן דתני רב חנניה כל הכלים שעשה משה נתנה תורה בהן מידת ארכן ומידת רחבן ומידת קומתן כפרת מידת ארכה ומידת רחבה מידת קומתה לא נתנה וכו'. ובירושלמי דסוכה [פ"א ה"א] אהא ר' זעירא בעי מניין לכפרת שהוא טפח תני ר' חנינא בר' שמואל כל הכלים וכו' נמצא ע"פ הירושלמי ששם אבי רב חנניה ורב אושעיא שמואל שמו ובירושלמי נמי מניין למעלה מי' שהוא רשות אחרת וכו' עד דבית ר' ינאי אמרין ארון תשעה וכפרת טפח וכו' עד ניחא כמ"ד באמת ששה ברם כמ"ד באמת בת חמשה ארון לא שבעה ומחצה הוא ר' יעקב בר אידי אמר דבית ר' ינאי ור' שמעון בן יהוצדק חד יליף מן הארון וחרינה יליף מן העגלות. וקשה ההיא דסדר יומא פ' בא לו [ע"ב ע"ב] דאמר רחבא א"ר יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה דכתיב אמה וחצי קומתו חיצון של זהב פנימי של זהב שמנה הרי עשרה ומשהו דהיינו ציפוי שפתי הארון העליונות כדאיתא בברייתא דמלאכת המשכן כיצד עשה בצלאל את הארון עשאו ג' תיבות שתים של זהב ואחת [נתן] של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וחיפה שפתיו העליונות בזהב שנאמר וצפית אותו זהב טהור שאין ת"ל תצפנו אלא מלמד שחיפה שפתיו העליונות בזהב כפרת של זהב נתונה עליו מלמעלה הרי שני משהויין ציפוי השפות והזיר דרחבא חשיב נמי לזיר. ורמינן והתניא י"א ומשהו לא קשיא הא כמ"ד יש בעוביו טפח הא כמ"ד אין בעוביו טפח פי' בעוביו הוא קרקעית ארון הזהב החיצון נמצא שגובהו יותר מי', ואין לומר כיון דלא הוי טפח לא דק דליתיה דכל מקום שירדו חכמים לשיעור כגון שלש על שלש או שלשה על שלשה וכן ארבע אמות לעניין שבת אסר נימא אין כאן שיעור וכיון די' טפחים גמרינן מארון א"כ טפי מי' טפחים בעינן לדברי הכל דהא אפילו י"א ומשהו בעינן ואימר דאמרינן לא דק לחומרא לקולא מי לא דק דעשרה דנקט קולא דהא בעינן טפי ובמקום מידתה של תורה לא שייך למימר לא דק כדאיתא בפ' שתי הלחם [מנחות צ"ז ע"ב] במידות המזבח ובעירובין גבי ים שעשה שלמה ותו קשיא לי ההיא דהמצניע [שבת צ"ב ע"א] דגרס' א"ר אלעזר המוציא (משם) [משאוי] למעלה מעשרה חייב שכן משא בני קהת [וכו'] דאמר מר ארון תשעה וכפרת טפח הרי כאן עשרה דלהאי לישנא לוים לא היו גבוהין עשר אמות אלא כשאר אנשי מדות בני שלש אמות והרי הן י"ח טפחים כפירש"י והארון וכפרת הרי י' וגמירי דכל טונא (דמדדי) [דמדלי] במוט תילתא מלעיל ותרי תילתי מלתחת הרי ששה ושני שלישי טפח שהארון אינו תלויה למטה מכתפיהן אלא ששה טפחים ושני שלישי טפח אישתכח דגב' עשר ויותר ואפילו אם הארון י"א ומשהו שאז תלוי ז' טפחים ושליש טפח למטה מכתפיהן ולבת' גבוה מעל הקרקע י' ושני שלישי טפח ודאי אם מן הכתפים של אדם קומתו י"ח טפחים החשבון מכוון ולא קשה מידי, אלא הא דאמר מר ורחץ את כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות דהיינו על כרחיך י"ח טפחים בצר ליה שיעורא דמקוה בגובה הראש של אדם דאי אפשר לפרש אלא י"ח מצומצ' כדמוכח גבי אצבעיים על אצבעיי' וגם אין לחשוב מפני שהמים נגדשין כשהאדם נכנס בהן דא"כ בשתי אמות או פחות סגי אלא על כרחיך כשיעור גופו של אדם שיעורו וא"כ די"ח טפחים מראשו משחינן או פנים פחותין מטפח לבד הגולגלת ומשך הצואר עד הכתף והרי יותר משני טפח עם שיפוע הגולגלת. רב חנניה רגיל להביא ראייה שנשנו בספיקות כההיא דגמרא ראשונה דבבא מציעא [ו' ע"ב] אמר ליה רב חנניה לרבה תניא דמסייעא לך הספיקות נכנסות לדיר להתעשר ובפ' החולץ [יבמות מ"א ע"ב] גמרא היבמה לא תחלץ עד שיהו לה ג' חדשים מתיב רב חנני' הספיקות חולצות ולא מתיבמות.
